הקרקע היא האויב: מזרן ובידוד
שק השינה מבודד בזכות האוויר שלכוד בתוך המילוי. כששוכבים עליו, המילוי נמעך מתחת לגוף ומאבד כמעט את כל יכולת הבידוד שלו באזור הזה. לכן הקור שמרגישים בגב בלילה מגיע לרוב מהקרקע, ולא מהאוויר. אדם ששוכב על מזרן דק או על מזרן מתנפח בלי בידוד יכול לקפוא גם בשק טוב.
במזרנים מסחריים מופיע לעתים ערך R, שמציין כמה טוב המזרן מבודד: ככל שהוא גבוה יותר, כך הבידוד טוב יותר. בחורף כדאי לחפש ערך גבוה, ואם אין אפשרות לכך, להוסיף שכבה: מחצלת קצף מתחת למזרן מתנפח, שמיכה עבה או אפילו בגדים רזרביים מתחת לאגן ולכתפיים. מזרן מתנפח גדול וריק בלי בידוד הוא בעצם שק אוויר קר, ולכן מי שקר לו עליו לא בהכרח צריך מזרן עבה יותר, אלא מזרן מבודד יותר.
שק שינה: איך קוראים את הדירוג
בשקים שנבדקו לפי תקן אירופי או בינלאומי מופיעות בדרך כלל כמה טמפרטורות. טמפרטורת הנוחות מתארת תנאים שבהם אדם ממוצע שרגיש לקור ישן בנוח. טמפרטורת הגבול נמוכה ממנה ומתארת שינה מכווצת של אדם עמיד יותר. טמפרטורת הקיצון כלל לא נועדה לשינה נוחה, אלא להישרדות. המספר הגדול שרשום על האריזה הוא לעתים קרובות הקיצון, ולכן שווה לבדוק מה רשום בדיוק. בשק בלי דירוג מסודר התייחסו למספרים בזהירות.
בחרו שק עם מרווח ביטחון מתחת לטמפרטורה הצפויה בלילה. בישראל לילות בהר ובמדבר יכולים להיות קרים בהרבה ממה שמרגישים בעיר, ולכן בדקו תחזית למיקום המדויק. שק בצורת מומיה עם ברדס שומר חום טוב יותר משק מלבני גדול, כי יש פחות אוויר לחמם. הדקו את הברדס והצווארון כשקר, כי דרכם בורח הרבה חום.
מה לובשים לישון
הכלל החשוב ביותר: לא נכנסים לשק עם מה שהלכתם בו. הבגדים האלה לחים מזיעה גם אם הם מרגישים יבשים, ולחות מקררת את הגוף כל הלילה. שמרו בשקית אטומה סט נפרד לשינה: ביגוד תרמי תחתון ועליון, גרביים עבות נקיות וכובע. אם מתאים לכם, כפפות דקות עוזרות למי שסובל מקור בידיים. הסבר מקיף על החומרים נמצא במדריך לביגוד תרמי ושכבות.
מיתוס נפוץ הוא שצריך לישון כמה שפחות לבושים כדי ש"החום יגיע לשק". בפועל, שכבה יבשה ונוחה מוסיפה חום. מה שכן כדאי להימנע ממנו הוא להתלבש עד כדי כך שתזיעו, או לחסום את זרימת הדם בגרביים ובגדים הדוקים מדי. מעיל פוך או פליז אפשר לפרוש מעל הרגליים, בתוך השק או מעליו, כדי להוסיף בידוד.
איפה מקימים את האוהל
אוויר קר כבד מחם, ובלילה שקט הוא מתנקז למטה ומצטבר בשקעים ובקרקעית ואדיות. לכן מקום מעט גבוה על המדרון, עם הגנה מרוח, יהיה לרוב חם יותר מהמקום הכי נמוך. ערוץ נחל הוא גם סכנת שיטפון, ולכן הוא לא בא בחשבון, כפי שהסברנו במדריך לשיטפונות. עצים, סלעים ושיחים יכולים לעצור רוח, אבל בדקו שאין מעליכם ענפים יבשים.
הפנו את פתח האוהל בכיוון ההפוך לרוח הצפויה, ומתחו היטב את היריעות והחבלים, כי בד רופף שמתנפנף גונב גם שינה וגם חום. אם אתם עדיין מתלבטים היכן לישון, ריכזנו את השיקולים במדריך ללינת שטח וחניוני לילה. כך גם עם תאורה: תאורת אוהל קטנה ותלויה חוסכת חיפושים בחושך בתוך התיק, ופירוט יש במדריך לתאורת מחנה.
עיבוי: למה האוהל רטוב מבפנים
מי שמתעורר עם טיפות על קירות האוהל לא בהכרח קיבל אוהל דולף. הנשימה והגוף מוציאים לחות בלילה, היא פוגשת בד קר ומתעבה. כדי להקטין את זה משאירים את פתחי האוורור פתוחים גם כשקר, לא מייבשים בגדים רטובים בתוך האוהל ומשאירים ציוד רטוב בפרוזדור. השתדלו לא להצמיד את שק השינה לדופן, ובבוקר נגבו את הטיפות ופרשו את השק לייבוש בהפסקה הראשונה, כי שק לח מחמם פחות בלילה הבא.
אוכל, שתייה וטריקים לחום
- ארוחת ערב חמה ועשירה. הגוף מייצר חום מאוכל, ושומן ופחמימות עוזרים בלילה קר. גזייה וסיר קטן מספיקים, ופירטנו על זה במדריך לבישול וקפה בשטח.
- שתייה חמה לקראת השינה ובבוקר. תרמוס שהוכן בערב מקצר את הבוקר הקר, כפי שמוסבר במדריך לתרמוסים. אל תצמצמו בשתייה כדי להימנע מיציאה בלילה, כי התייבשות מקשה על הגוף להתחמם.
- ללכת לשירותים לפני השינה. שלפוחית מלאה מפריעה להירדם, ובסוף מוציאה אתכם מהשק בשלוש בלילה.
- תנועה קלה לפני שנכנסים לשק. כמה דקות של הליכה או כיפופי ברכיים מחממות את הגוף, אבל בלי להזיע.
- בקבוק מים חמים. בקבוק חד דופן שנסגר היטב, עם מים חמים ולא רותחים ועטוף בגרב, מחמם את השק. בדקו את האטימה לפני, ואל תשתמשו בבקבוק שעלול לדלוף. תרמוס מבודד לא יעבוד כאן, כי הוא לא מעביר חום החוצה.
אזהרה: אש וחימום בתוך האוהל
כשקר בלילה מתפתים להכניס פנימה גזייה או גחלים מהגריל "רק לכמה דקות". אל תעשו את זה. בעירה בחלל סגור יוצרת פחמן חד חמני, גז שאין לו ריח או צבע ושיכול להרוג אנשים בשנתם. גחלים שנראות כבויות עדיין פולטות אותו. גם הסכנה של שריפה מהירה בבד האוהל ממשית. מבשלים בחוץ, במרחק בטוח מהאוהל ומחומרים דליקים, וגחלים נשארות בחוץ עד שהן כבויות לגמרי. אם מישהו מתלונן על כאב ראש, סחרחורת או בחילה אחרי חשיפה כזו, הוציאו אותו מיד לאוויר פתוח והזעיקו את מד"א ב-101.
גם הגזייה עצמה מתנהגת אחרת בקור: מיכלי בוטאן נחלשים בטמפרטורות נמוכות, ותערובות עם איזובוטאן ופרופאן מסתדרות טוב יותר. בלילה שמרו את המיכל סגור ומנותק מהגזייה, בתוך תיק מחוץ לאוהל ולא חשוף על הקרקע הקרה, והדליקו רק בחוץ ובמקום מאוורר.
